שירה מדוברת
בעיקר עם פואטרי סלאם ישראל
לשירה המדוברת הגעתי במקרה: הרבה דברים בחיים מתגלגלים ככה. הכרתי מישהו שארגן אירוע והוא הציע לי להופיע. סירבתי. זה לא היה מסוג הדברים שכתבתי אז, וגם קצת הפחיד אותי לעלות לבמה עם טקסט שלי. במפתיע, שבוע אחר כך כתבתי משהו שנראה לי מתאים לפורמט. זאת היתה אדפטציה של עלילות גלגמש לשירה מדוברת. באתי, הופעתי ודווקא נהניתי. ככה זה המשיך, מדי פעם אני במקרה כותב משהו שנראה לי מתאים ובא, ובכל פעם חושב שזו הפעם האחרונה.
מפה לשם עברו שנים וכבר כתבתי די הרבה קטעים כאלה. בזכות פלאי הטכנולוגיה אפשר למצוא אותם בקלות ביוטיוב.
הנה כמה:
הסלאמחקר - מחקר על הפואטרי סלאם
אחר כך התחלתי להתעניין בשירה מדוברת גם בכובע האחר שלי, הכובע האקדמי. גם זה התגלגל כמו מעצמו. במסגרת קורס שהעברתי בחוג לספרות של אוניברסיטת תל-אביב, ביקשו הסטודנטים שאעביר שיעור על שירה מדוברת. הסכמתי, ולצורך הכנת השיעור קראתי מאמר או שניים על מנת לארגן את המחשבות שלי בנושא. גיליתי שיש לי הרבה מחשבות על שירה מדוברת. בשיעור, עשיתי התנסות עם הסטודנטים וביקשתי מהם לדרג את החוויה שלהם ביחס לשירים, עד כמה הם נהנו, התרגשו, התבלבלו, התעצבנו, ואפילו השתעממו. משם זה התגלגל לניסוי עם מאות משתתפים שהרצתי בערבי הפואטרי סלאם במסגרת האליפות בשנת 2019. שנתיים אחר כך העברתי קורס בחוג לספרות על ספוקן וורד שנקרא "קשב לספוקן וורד - בעקבות המילים העוזבות את הדף."
בדיבור - הוצאה לאוזן
הוצאה לאוזן היא הוצאה לאור של ספרים קוליים שהקמתי יחד עם אריק אבר ופואטרי סלאם ישראל. בתור צעד פתיחה הוצאנו שלושה ספרים לשלוש משוררות.
עלמה קיני - בסדר גמור
בספרה "בסדר גמור" עלמה קייני מביטה מאחורי התפאורה של החיים ומפנה לעצמה מקום בעולם. היא משלשלת דלי אל באר הנפש ומנסה להבין מה זה להיות בת, בת זוג, בת אדם ועלמה. שיריה מתארים גם את תנועת הלוחות הטקטוניים שבמעמקים וגם את תנועת השערות על הרגליים. היא מדברת בעיקר מתוך הפשטות וכתיבתה כנה ומשעשעת, רומנטית, תמימה, מתריסה, מתוקה וצינית. לפעמים היא מנסה לכתוב על פמיניזם, ולפעמים היא נזכרת שפילים יכולים לבכות. יש והיא נסחפת ברצף המילים, וטובעת בלי נשימה ובלי תשובה. בעיקר כשהיא אומרת מילים שקשה לה לומר, את המילים שלא אמרה אף פעם. עדיין קשה לה לכתוב אהבה.
טל כהן - מכניסה מוציאה
טל כהן מנסה לחיות נכון, מנסה להירגע בעולם עצבני, ומייצרת חוסר משמעות בעולם של משמעויות רציניות מידי. היא כותבת שירים ביושבה על האסלה, מתרגשת ומתרגזת יחד עם המעי שלה, בעוד הוא מלחשש מילות אהבה הלקוחות משיר השירים. שירתה קצבית, מצלולית, קומית, ושנונה, והעברית עבורה היא רק הצעת הגשה. כהן לא חוששת להמציא פתגמים ומילים. לא חוששת לפשוט רגל אבל כן חוששת לפשוט שיר. היא כותבת על טרדות היום יום, על כאבי הגוף, על התור לקופת חולים, על הכנסות והוצאות, על פרסומות סמויות ועל ביקור אצל סבא.
ענת דרימר - הצער לא אולף
ענת דרימר לא מפחדת לדבר עם המתות ולפתוח את השמיים, הים או הלב. כתיבתה אמיצה, אישית וממשית. במילים מדויקות ועטופות זוהר עדין היא תופרת כנפיים וממריאה למציאויות אחרות אליהן נדדה הנפש. שירתה היפנוטית ושמאנית, קרנבלית ובוטה, פיגורטיבית ופרובוקטיבית. היא מדברת על הילדות, על הויברטור, על גלגולים אחרים ועל תשוקה מתוקה ורבת מימדים. למרות שפשר הדברים אבד מזמן היא לא מוותרת וקורעת את החניה בריקודים, דופקת על דלת בלתי נראית, שולחת ידיים מהחלון אל השלג, ונסחפת בלהט הזוהמה והתפילה. דרימר כותבת כדי להסיע את המועקה אל הקדושה, להפוך את המועקה למרכבה אל הרקיע. פעם היא הרגישה מאוד אשמה והיום עדיין, והיא בטוחה שזה רק עניין של זמן עד שתפתור את העניינים עם המוות והפרידות הגדולות.
